מוסיפים נכס Domain ומאמתים בעלות באמצעות רשומת TXT נוספת, בלי למחוק רשומות אתר או דואר קיימות.
אימות Search Console מוכיח שלחשבון יש שליטה בנכס; הוא אינו מעביר את האתר לשרת אחר ואינו מקדם אותו אוטומטית. נכס Domain מרכז גרסאות של הדומיין ותתי־דומיינים, ואימותו נעשה באמצעות DNS. זהו אזור רגיש, משום שאותן הגדרות משרתות גם אתר ודואר. המדריך מתמקד בהוספת רשומת אימות בלבד ולא בשינוי שרתי שמות או בהחלפת רשומות קיימות.
מה מכינים לפני שמתחילים
הכינו חשבון Google בבעלות העסק וגישה מורשית לספק שמנהל את אזור ה־DNS הפעיל. רשם הדומיין וחברת האחסון אינם בהכרח אותו ספק. בקשו מאחראי טכני לזהות היכן הרשומות מנוהלות. צלמו או ייצאו תצורה נוכחית לעותק מוגן, בלי לשתף אסימונים. אם אינכם מזהים בביטחון את האזור הנכון, אל תבצעו שינוי.
אימות בעלות באמצעות רשומה נוספת
בבורר הנכסים של Search Console בחרו הוספת נכס ואז Domain. הזינו את שם הדומיין בלבד, ללא https וללא נתיב. בדקו שאין טעות כתיב ושזהו דומיין שהעסק מורשה לנהל. נכס URL-prefix הוא חלופה בהיקף אחר, לא אותו מסלול אימות.
בחרו TXT במסך האימות והעתיקו את ערך ה־TXT ש־Google מציגה עבור הנכס שלכם. המדריך מתאר את מסלול TXT בלבד. בתצורות מסוימות, למשל תת־דומיין עם CNAME המצביע לדומיין אב, התיעוד מפנה לאימות CNAME; במקרה כזה עצרו ופעלו עם אחראי DNS לפי המסלול המתאים, בלי להחליף רשומת שירות קיימת. אין להעתיק אסימון ממדריך או מחשבון אחר. שמרו את חלון ההוראות ובדקו אם מוצע חיבור ספק אוטומטי; גם במסלול כזה צריך להבין איזה שינוי יאושר לפני המשך.
בניהול ה־DNS הפעיל בחרו הוספת רשומה חדשה מסוג TXT. מלאו את שדה המארח לפי הוראות הספק לאימות דומיין, למשל שורש הדומיין כאשר זה מה שנדרש. שמות השדות והסימון לשורש משתנים, ולכן אין להעתיק סימן @ באופן עיוור לכל מערכת.
הדביקו את ערך האימות החדש ושמרו רק את הרשומה הנוספת. אל תדרסו TXT אחר, אל תערכו SPF ואל תשנו MX, A, CNAME או שרתי שמות. אם המערכת דורשת החלפת אוסף רשומות במקום הוספה ברורה, עצרו ופנו לאחראי עם צילום מצומצם.
חזרו ל־Search Console ולחצו אימות. אם הוא נכשל, בדקו שהרשומה באזור הפעיל וששם המארח לא הוכפל. זמן הפצת DNS משתנה, ולכן אין למחוק ולהוסיף שוב ושוב. לאחר אישור השאירו את רשומת האימות ובדקו שהאתר והדואר ממשיכים לפעול כרגיל.
דוגמה היפותטית: רשם ואחסון נפרדים
לעסק דמיוני יש דומיין אצל ספק אחד ואתר אצל אחר. לוח אחסון מציג עורך DNS, אך הוא אינו האזור הפעיל. הוספת TXT שם לא תאמת את הנכס. במקום לשנות שרתי שמות כדי להתאים למדריך, מאתרים עם האחראי את הספק הפעיל ומוסיפים שם את הרשומה בלבד.
אם האימות אינו מצליח
בדקו רווחים בערך, סוג רשומה, דומיין שגוי והבדל בין DNS פעיל לעורך לא פעיל. אל תמסרו קוד אימות לאדם שאינו מורשה. אם כבר יש בעלים מאומת, אפשר לבקש ממנו הרשאה מתאימה במקום לבצע שינוי DNS. גישה לנכס אינה מחייבת שכל עובד יהיה בעלים מאומת.
מזהים מי באמת מנהל את אזור ה־DNS
לפעמים העסק רכש דומיין במקום אחד, מפנה את שרתי השמות למערכת אחרת ומחזיק אתר אצל ספק שלישי. לוחות ניהול שונים עשויים להציג כפתור DNS גם כשאינם המקור הפעיל. זיהוי הספק נעשה עם אחראי התשתית או באמצעות מידע ציבורי מתאים, לא על ידי שינוי ניסיוני של שרתי שמות. השינוי הנדרש כאן הוא רשומת אימות נוספת בלבד.
בדקו גם אם הדומיין מנוהל במסגרת ארגון או ספק חיצוני. בקשו מהאחראי להוסיף את הרשומה כאשר אין לכם סמכות או כשאין תיעוד תצורה. אפשר להכין עבורו את סוג הרשומה, שם הנכס והערך המדויק, בלי לשתף סיסמת Google. שמרו את קבלת האישור ואת פרטי הבקשה במקום מוגן, כדי שאפשר יהיה להבין מי ביצע את הפעולה ובאיזה אזור.
Domain לעומת URL-prefix
נכס Domain נועד להיקף דומיין ותתי־דומיינים, ואינו מקבל כתובת עם נתיב. נכס URL-prefix מתייחס לתחילית מסוימת, ולכן https וגרסאות מארח יכולות להשפיע על ההיקף. בחרו לפי הצורך וההרשאה; אין לפתוח כמה נכסים דומים ללא תיעוד ואז להניח שכל דוח מציג את אותה תמונה.
אם אתם מנהלים רק אזור בתוך אתר גדול, ייתכן שאין הצדקה לקבל שליטה על כל הדומיין. בקשו מבעל הנכס הרשאה מתאימה או בדקו חלופת אימות זמינה בהיקף מורשה. קבלת נתוני חיפוש אינה דורשת בהכרח בעלות DNS לכל עובד. הבחנה זו מצמצמת הרשאות ומונעת יצירת רשומות אימות מיותרות שמאוחר יותר איש אינו יודע למי הן שייכות.
מילוי TXT בלי לדרוס רשומות אחרות
שם מארח בשורש יכול להופיע אצל ספק אחד כסימון מיוחד ואצל אחר כשדה ריק או דומיין מלא. קראו את הוראות הספק לפני שמירה ובדקו שהמערכת אינה מוסיפה את הדומיין פעמיים. ערך האימות צריך להישאר בדיוק כפי שהוצג עבור הנכס שלכם. אין לצרף אותו לתוכן TXT קיים או להכניס אותו בתוך רשומת SPF.
רשומות TXT מרובות יכולות לשרת מטרות שונות. אין להסיר אסימון אחר משום שהוא נראה ישן או כדי להשאיר שורה אחת יפה. צלמו את השינוי המצומצם ושמרו תיאור ללא חשיפת ערכים שאינם דרושים. אם הלוח מציג פעולה של החלפת קבוצת רשומות במקום הוספה, עצרו. זו אינה אותה פעולה, והיא יכולה להשפיע על דואר ושירותים אחרים מחוץ למשימת האימות.
אימות שנכשל: סדר בירור בטוח
התחילו מהשאלה אם הרשומה נשמרה באזור הפעיל ובדומיין הנכון. אחר כך בדקו סוג, שם מארח וערך. רווח מיותר או שם שהוכפל יכולים להסביר את הכשל. זמן הפצה ותוצאות מטמון משתנים, ולכן ניסיונות מחיקה ויצירה חוזרים אינם דרך טובה לזרז את המערכת. שמרו את המצב ונסו שוב לאחר בדיקה מסודרת.
אין צורך לערוך A, MX, CNAME או שרתי שמות כדי לפתור אסימון TXT שלא נמצא. אם האתר או הדואר נפגעו לאחר פעולה, עצרו ודווחו לאחראי עם ההבדל המדויק בתצורה. אל תנסו להחזיר הגדרות מהזיכרון. גיבוי התצורה נועד לאפשר לאחראי לזהות את השינוי, לא לתת אישור לשחזור גורף של אזור שלא הובן.
מה שומרים אחרי אישור הבעלות
השאירו את רשומת האימות כל עוד היא משמשת להוכחת הבעלות. תעדו מי בעל הנכס ומי מקבל גישת קריאה או גישה מלאה. אין לתת לכל ספק מעמד בעלים בלי צורך. כאשר אדם עוזב, בדקו הרשאות ואסימונים בנוהל מסודר; שינוי כזה חורג מהוספת הרשומה הראשונית ודורש החלטה של בעל העסק.
בדיקת סיום אינה רק הודעת אימות ירוקה. ודאו שהדומיין הנכון מוצג, שהיקף הנכס מתאים וששירותי האתר והדואר לא שונו. נתוני חיפוש אינם חייבים להופיע מיידית או לכל תקופת העבר. שמרו את מועד יצירת הנכס ואת המגבלות, והמשיכו להגשת מפת אתר רק לאחר שהגישה והבעלות מסודרות.
בדיקת סיום והצעד הבא
שמרו את שם הספק, מועד ההוספה וסוג הרשומה במקום מוגן. ודאו שהנכס מציג בעלות ושלא שונו רשומות אחרות. בדקו גם אתר ודואר לפי נוהל העסק. בשלב הבא אפשר להגיש מפת אתר; אימות לבדו אינו מבטיח שנתוני עבר מלאים יופיעו או שעמודים יאונדקסו.
שאלות ותשובות על איך לחבר אתר ל־Search Console ולאמת דומיין ב־DNS
צריך למחוק TXT ישן?
לא. מוסיפים רשומת אימות נוספת בלי להחליף אסימוני בעלים אחרים או רשומות המשמשות לדואר. אם ההיקף לא ברור עוצרים ומבררים.
אימות מעביר את האתר?
לא. זו הוכחת שליטה בלבד. אין סיבה לשנות אחסון, שרתי שמות או כתובת אתר לצורך המשימה הזאת.
אין לי הרשאת DNS, מה עושים?
מבקשים מבעל הנכס הקיים הרשאה או מעבירים את ערך האימות לאחראי מוסמך. אין לעקוף גישה או להשתמש בחשבון של אדם אחר.
אילו הרשאות ותיעוד תצורה מכינים לפני אימות דומיין ב־DNS?
הכינו חשבון Google בבעלות העסק וגישה מורשית לספק שמנהל את אזור ה־DNS הפעיל. רשם הדומיין וחברת האחסון אינם בהכרח אותו ספק. בקשו מאחראי טכני לזהות היכן הרשומות מנוהלות. צלמו או ייצאו תצורה נוכחית לעותק מוגן, בלי לשתף אסימונים. אם אינכם מזהים בביטחון את האזור הנכון, אל תבצעו שינוי.
איך מוסיפים נכס Domain בלי לכלול פרוטוקול או נתיב?
בבורר הנכסים של Search Console בחרו הוספת נכס ואז Domain. הזינו את שם הדומיין בלבד, ללא https וללא נתיב. בדקו שאין טעות כתיב ושזהו דומיין שהעסק מורשה לנהל. נכס URL-prefix הוא חלופה בהיקף אחר, לא אותו מסלול אימות.
מאיפה מעתיקים את ערך האימות ואיך בודקים שהוא במסלול TXT המתאים?
בחרו TXT במסך האימות והעתיקו את ערך ה־TXT ש־Google מציגה עבור הנכס שלכם. המדריך מתאר את מסלול TXT בלבד. בתצורות מסוימות, למשל תת־דומיין עם CNAME המצביע לדומיין אב, התיעוד מפנה לאימות CNAME; במקרה כזה עצרו ופעלו עם אחראי DNS לפי המסלול המתאים, בלי להחליף רשומת שירות קיימת. אין להעתיק אסימון ממדריך או מחשבון אחר. שמרו את חלון ההוראות ובדקו אם מוצע חיבור ספק אוטומטי; גם במסלול כזה צריך להבין איזה שינוי יאושר לפני המשך.
איך מוסיפים רשומת TXT אצל ספק ה־DNS הפעיל?
בניהול ה־DNS הפעיל בחרו הוספת רשומה חדשה מסוג TXT. מלאו את שדה המארח לפי הוראות הספק לאימות דומיין, למשל שורש הדומיין כאשר זה מה שנדרש. שמות השדות והסימון לשורש משתנים, ולכן אין להעתיק סימן @ באופן עיוור לכל מערכת.
איך שומרים את רשומת האימות בלי לפגוע בדואר או ברשומות האתר?
הדביקו את ערך האימות החדש ושמרו רק את הרשומה הנוספת. אל תדרסו TXT אחר, אל תערכו SPF ואל תשנו MX, A, CNAME או שרתי שמות. אם המערכת דורשת החלפת אוסף רשומות במקום הוספה ברורה, עצרו ופנו לאחראי עם צילום מצומצם.
מה בודקים ב־Search Console לאחר שמירת הרשומה?
חזרו ל־Search Console ולחצו אימות. אם הוא נכשל, בדקו שהרשומה באזור הפעיל וששם המארח לא הוכפל. זמן הפצת DNS משתנה, ולכן אין למחוק ולהוסיף שוב ושוב. לאחר אישור השאירו את רשומת האימות ובדקו שהאתר והדואר ממשיכים לפעול כרגיל.
למה הוספת TXT בלוח אחסון לא פעיל אינה מאמתת את הדומיין?
לעסק דמיוני יש דומיין אצל ספק אחד ואתר אצל אחר. לוח אחסון מציג עורך DNS, אך הוא אינו האזור הפעיל. הוספת TXT שם לא תאמת את הנכס. במקום לשנות שרתי שמות כדי להתאים למדריך, מאתרים עם האחראי את הספק הפעיל ומוסיפים שם את הרשומה בלבד.
איך מזהים מי מנהל את אזור ה־DNS כשהרשם והאחסון שונים?
לפעמים העסק רכש דומיין במקום אחד, מפנה את שרתי השמות למערכת אחרת ומחזיק אתר אצל ספק שלישי. לוחות ניהול שונים עשויים להציג כפתור DNS גם כשאינם המקור הפעיל. זיהוי הספק נעשה עם אחראי התשתית או באמצעות מידע ציבורי מתאים, לא על ידי שינוי ניסיוני של שרתי שמות. השינוי הנדרש כאן הוא רשומת אימות נוספת בלבד.
איך מעבירים לאחראי התשתית בקשת אימות מסודרת בלי לשתף סיסמה?
בדקו גם אם הדומיין מנוהל במסגרת ארגון או ספק חיצוני. בקשו מהאחראי להוסיף את הרשומה כאשר אין לכם סמכות או כשאין תיעוד תצורה. אפשר להכין עבורו את סוג הרשומה, שם הנכס והערך המדויק, בלי לשתף סיסמת Google. שמרו את קבלת האישור ואת פרטי הבקשה במקום מוגן, כדי שאפשר יהיה להבין מי ביצע את הפעולה ובאיזה אזור.
מה ההבדל בהיקף בין נכס Domain לנכס URL-prefix?
נכס Domain נועד להיקף דומיין ותתי־דומיינים, ואינו מקבל כתובת עם נתיב. נכס URL-prefix מתייחס לתחילית מסוימת, ולכן https וגרסאות מארח יכולות להשפיע על ההיקף. בחרו לפי הצורך וההרשאה; אין לפתוח כמה נכסים דומים ללא תיעוד ואז להניח שכל דוח מציג את אותה תמונה.
איך מונעים הכפלת שם הדומיין בשדה המארח של רשומת האימות?
שם מארח בשורש יכול להופיע אצל ספק אחד כסימון מיוחד ואצל אחר כשדה ריק או דומיין מלא. קראו את הוראות הספק לפני שמירה ובדקו שהמערכת אינה מוסיפה את הדומיין פעמיים. ערך האימות צריך להישאר בדיוק כפי שהוצג עבור הנכס שלכם. אין לצרף אותו לתוכן TXT קיים או להכניס אותו בתוך רשומת SPF.
מה סדר הבדיקות כשאימות ה־DNS נכשל?
התחילו מהשאלה אם הרשומה נשמרה באזור הפעיל ובדומיין הנכון. אחר כך בדקו סוג, שם מארח וערך. רווח מיותר או שם שהוכפל יכולים להסביר את הכשל. זמן הפצה ותוצאות מטמון משתנים, ולכן ניסיונות מחיקה ויצירה חוזרים אינם דרך טובה לזרז את המערכת. שמרו את המצב ונסו שוב לאחר בדיקה מסודרת.
